היל"ה לגיל הרך - הדרכה, ייעוץ וליווי התפתחותי  | טלפון: 050-2000245  |  מייל: hilakids@gmail.com

google-site-verification: google0f5d8725b518fa6d.html

שאלות ותשובות

רוצים להתייעץ במשהו הקשור לילדכם? אני כאן.

הילדה צמודה אלי כל היום

הילדה צמודה אלי כל היום

היי אני אמא לתינוקת בת שנה וחודש היא כל הזמן הולכת אחריי ולא רוצה לרדת לי מהיידים ובוכה, ואם אני מנסה לתת לה קצת להתמודד היא ישר תופסת אותי חזק בברכיים או הולכת אחריי ובוכה חשוב לי לציין יש לי גם ילדה בת 5 אולי זה משפיע ? אנא עזרי לי.

הילה עונה:

החל מסביבות גיל 8 חודשים ועד אחרי גיל שנה מתבססת אצל הילדים "קביעות האובייקט", זו בעצם ההפנמה שחפץ/אדם ממשיכים להתקיים גם אם לא נמצא מול העיניים שלהם. זו התפתחות קוגנטיבית רגשית שמתפתחת ביחד עם חרדת זרים ותחילת בניית האמון בסביבה. כדי להקל על הילדה שלך בתקופה הזו של הלמידה אני ממליצה ליצור לה חוויה של הנאה כל פעם כשאת לא בסביבה כלומר, להתחיל לשחק איתה יותר משחקי "קוקו" בבית, לקרוא לה ברחבי הבית ולתת לה למצוא אותך כאשר היא מוצאת אותך- לשבח, למחוא כפיים, לשיר, ליצור חוויה של כיף ומשחק- בהמשך את תנסי "לחפש" אותה בבית להכנס לחדר "ולמצוא" אותה. אפשר בהחלט לשלב גם את האחות הגדולה בכל התהליך וכך לעודד את החיקוי והלמידה. המטרה היא להוריד את רמת החרדה והסטרס מהחויה שאמא לא לידי. נקודה למחשבה: האם היא נמצאת במסגרת? ואם כן איך מתנהגת שם?

הרגלי שינה לתינוקת בת 3 חודשים

הרגלי שינה לתינוקת בת 3 חודשים

שלום הילדה שלי בת 3 חודשים ויש לי איתה בעיה לפעמים עם השינה לפעמים היא נרדמת על הידיים ולפעמים אני מצליחה להרדים אותה במיטה אני גם מניקה אותה וגם נותנת לה סימילאק ויוצר מצב שהיא לפעמים רוצה לישון עם ההנקה מה לעשות?

הילה עונה:

לשאלה בנושא הרגלי שינה אני מפנה אותך לדבורה זהבי כהן מהמרכז לייעוץ שינה מהמומחים בארץ לייעוץ שינה והקניית הרגלי שינה לילדים ותינוקות, וזו תשובתה:
בתך עד כה היתה זקוקה להרבה מגע וידיים וטוב שכך נרדמה. אני ממליצה מגיל חודשיים וחצי לערך להתחיל להקנות לה הרגלי שינה נכונים. הניחי אותה במיטתה ברגע שאת מזהה חלון שינה (הזמן האופטימלי עבור הילדה ללכת לישון וכשהיא מראה סימני עייפות ראשונים) ועזרי לה להירדם על ידי מגע/ ליטופים/טפיחות וכו'. כל מספר ימים הורידי מינונים של מגע.

בהצלחה

בוכה בכניסה לגן

בוכה בכניסה לגן


שלום הכנסתי את ביתי בת 11 חודש למעון אך בימים הראשונים היא היתה בסדר ולאחר שבת התחילה בבכי היסטרי כאשר הגיעה למעון (יש לציין כי רק שבוע היא שם) האם זה אמור להדאיג אותי?

הילה עונה:
יש ילדים שלוקח להם כמה ימים להבין את הסיטואציה בה הם נמצאים בכניסה למסגרת. אז נראה ילדים ששמחים להכנס למעון ולאחר מספר ימים "כשהאסימון יורד" מבינים שבעצם הם נשארים בגן ואמא הולכת. אז בעצם מתחיל תהליך ההסתגלות. לכן ,יש לבצע את הכניסה לגן בהדרגה, בהתאם למסרים שאנחנו קולטים מהילד.

נשיכות בגן

נשיכות בגן

היי אני אמא לתאומות בנות שנה וחצי ביום ראשון הכנסתי את הבנת לגן ומי אתמול אחת הבנות שלי חזרת הביתה עם נשיכת מילד בגן מה אני אמרה לעשות עם זה איך את יכולה ליעוץ לי בתודה סיגל
הילה עונה:
שלום סיגל,
בגיל הזה נשיכות הן דבר שמאוד קשה להמנע מהן. אני מבינה את התחושות שעולות כאמא כשהילדה שלה חוזרת עם נשיכה (מניסיון) יחד עם זה אין הרבה מה לעשות..אפשר לבקש מהגננת לשים יותר לב, לעקוב אם הילדה שלך ננשכת שוב. כדאי לך לקרוא: אלימות בגן הילדים
בהצלחה.

איך אני אדע שלילד שלי טוב בגן?

איך אני אדע שלילד שלי טוב בגן?

הילה,

ביתי בת שנה וחודש ונכנסת ביום חמישי למשפחתון בפעם הראשונה. היא מאוד חברותית, מקשקשת ועושה כבר כמה צעדים..אני מאוד מתרגשת מכיוון שבשנה הזאת הייתי איתה בבית.אני מאוד מרוצה וסומכת על המקום שבחרנו עבורה אך עדיין יש לי חששות..כיצד אדע שבאמת טוב לה והיא מרוצה? יש סימנים שיש לשים לב אליהם,שאוכל להבחין בדברים לא תקינים?תודה רבה!!

הילה עונה:

שלום שריי,
שאלה נהדרת שאלת!!!
קודם כל, חשוב לזכור שהימים הראשונים הם תמיד קשים. לוקח זמן לילד להסתגל למקום חדש ולשינויים בכלל.
תזכרי תמיד שאת כאמא מכירה את הילדה שלך! תסתכלי עליה- איך היא מגיבה, כשאת שמה אותה בגן, כשאת חוזרת. נסי פעם או פעמיים להגיע קצת יותר מוקדם, ולבקש מהמטפלת שלא תקרא לילדה אלא שאת רוצה לראות אותה בפעולה/משחק לפני שהיא קולטת אותך. איך היא מתנהלת בבית? רוצה קצת יותר תשומת לב?- זה בסדר. התקפים של בכי וחרדת נטישה, תגובה היסטרית כשנכנסים לרחוב של הגן,ירידה בתאבון, ירידה במשחקיות ובחיוניות בבית, אלה צריכים להדליק נורה אדומה.

עידוד התהפכות

עידוד התהפכות

היי, יש לי תינוקת מקסימה בת ארבעה חודשם, מפותחת מאוד, מושיטה ידיים לצעצועים ומשחקת איתם הרבה, מחייכת וצחקת, שרה ונואמת, וישנה נפלא... בלי עין הרע, הבעיה הא שהיא מתהפכת גם מהגב לבטן וגם הבטן לגב, אך ללא רצון בכך, רק כשאני איתה ומחזיקה לה צעצוע בצד היא מתהפכת לעברו, אך לא עושה זאת כשהיא משחקת לבד,רק כשאני איתה, האם זה נקרא התהפכות או שיש לחכות שהיא תעשה זאת מרצונה?תודה מראש

הילה עונה:

שלום ציפי, נהדר שאת נהנית כל כך מהילדה שלך!!! מבחינת שלבי התפתחות- התהפכויות הן בטווח הגילאים 3-6 חודשים ככה שיש לה עוד זמן לתרגל עד שתגיע לתוצאה מושלמת... בהמשך היא תגלהאת היתרונות של ההתהפכויות ואז..נסי לעצור אותה

כיצד יסתדרו התאומים בגן?

כיצד יסתדרו התאומים בגן?

הילה ערב טוב. יש לי כמה שאלות שאני ממש מוטרדת מהם בכל יום,אז ככה: יש לי תאומים בני שנה,אני איתם בבית עד עכשיו אבל האמת שאני רוצה שיהיה לך שיגרה והכוונה לגן...אבל אני ממש חוששת ודואגת...כי הם ממש רגילים אליי וכשאני לא איתם הם בוכים וכ"ו אני חושבת איך הם יסתדרו בגן? אולי הם עדיין הם עדיין קטנים?ואם הם לא ירצו לאכול? אם הם יבכו ולא יצליחו להרגיע אותם?אני ממש עסוקה כל היזמן בשאלות הללו.ולא מוצאת מוצא...מה עליי לעשות? לשלוח לגן, לא לשלוח לגן..אודה לך מאוד על התשובה
הילה עונה:
יסמין, הדאגות שלך מאוד לגיטימיות, קודם כל ילדים הם יצורים סתגלתנים, כחלק מההישרדות שלהם הם ילמדו להסתדר ולהסתגל לשינויים. לפעמים לוקח זמן להתרגל למשהו חדש, אבל אם את שלמה עם ההחלטה שלך. את יכולה להיות רגועה. נכון בהתחלה קשה אבל למי לא? ברגע שיש שיתוף פעולה בין הדמות החינוכית לבין ההורים אפשר להכניס את הילדים בהדרגה, תמיד להסתכל על טובת הילד ואיפה הוא נמצא.

רגרסיה בגמילה

רגרסיה בגמילה

הילדה שלי בת שנתיים היתה גמולה מחיתולים כבר שבועיים, והחל מ 1.9 שנכנסה לגן אינה מוכנה לעשות צרכים בגן.ושהיא בבית היא מוכנה רק פיפי בסיר וקקי יש לה בעיה ומוכנה לעשות רק שאין לה תחתונים ולא בסיר , מה עושים
הילה עונה:

כמו בכל מצב חדש וכניסה למסגרת חדשה, הילד חווה את זה כמשבר. ולכן הרגרסיה היא די צפויה. חשוב לא ללחוץ עליה, כמה שפחות להתייחס או לכעוס כאשר מפספסת. לתת מענה ענייני, לנקות ולהחליף בגדים. לגבי הקקי, יש יותר קושי רגשי להתנתק מ"היצירה" . אם אתם רואים שהיא מפספסת לעיתים תכופות, עם כל הקושי אני לפעמים מציעה להחזיר טיטול לתקופת ההסתגלות כך תורידו ממנה חלק מהדרישות ותוכל להיות פנויה ללמוד ולהכיר את הסביבה. הגמילה תהיה מהירה יותר כאשר תהיה מוכנה ובלי לחץ רגשי.

בהצלחה, הילה.

כיצד לטפח את השפה אצל הפעוט?

כיצד לטפח את השפה אצל הפעוט?

שלום הילה,

הבן שלי בן שנתיים והיה איתי בבית עד עכשיו כרגע הולך לגן עדיין לא מדבר חוץ מאבא ואמא עונה לשאלות עם הראש בכן ולא שרוצה משהו מצביע כמובן שרוצה לדעת עם זה בסדר שעדיין לא אומר 10 מילים ו2 משפטים כמו שבטיפת חלב רוצים האם זה מראה על משהו לא תקין או שכל ילד מדבר בזמן שלו אציין שילד ראשון ונהנה מחברות עם ילדים

הילה עונה:

יש הבדל משמעותי בין לגדול לבד בבית שנתיים ובין לגדול בגן עם ילדים נוספים. לגבי שפה, יכול מאוד להיות שנתת לו את כל מה שהיה צריך בלי שיצטרך לדבר..לכן לא ראה כל צורך להתחיל. ממליצה לחזור איתו על שמות עצם בתחילה-בקבוק, יש לי בקבוק? הנה בקבוק. מה את רוצה ? לתת לו את האפשרות לבקש ולהביע את עצמו בצורה מילולית ולא התנהגותית-לדוגמה אם בוכה בזמן שאת עושה ניסוי ותהיה מה הוא בעצם מבקש..עד שמגיעה לדבר המתאים. כשיש אינטרקציה עם ילדים נוספים לומדים הרבהויש חיקוי. בינתיים נסי גם בבית לדבר יותר ולתאר במילים כל דבר שעושה או רואה

מתי להכניס למעון?

מתי להכניס למעון?

שלום לך הילה.

אני רוצה להתייעץ איתך לגבי הבת שלי היא בת יחידה ובת שנה וחצי,רציתי לדעת אם כדאי לשים אותה במעון או רק אחרי החגים?זה פעם ראשונה שאני רוצה לצרף אותה למעון.אשמח אם תעזרי לי,תודה.

הילה עונה:

בעיני עדיף לאפשר כניסה למסגרת אחרי החגים או בחודשים האחרונים של הקיץ. בזמן הזה הילדים כבר הסתגלו למסגרת, בגן יש סדר יום זורם והגננות והמטפלות פנויות יותר לטפל בילדים עם קשיי הסתגלות. אחרי החגים גם מאפשר הסתגלות חלקה בלי הפסקות ומקטעים בדרך שבאים לידי ביטוי בחופשים ארוכים ושהייה בבית. במידה ואין ברירה או אם הילד גדול מספיק- אפשר כמו כל עם ישראל להכניס גם בראשון לספטמבר.

בהצלחה, הילה

רוצה להישאר קטנה

רוצה להישאר קטנה

שלום רב הילה,

אני אימא לשתי נסיכות הגדולה בת שנתיים ושמונה חודשים והקטנה בת שנה וחמישה חודשים מאז שהן עברו לגן חדש הגדולה שלי נכנסה למין דיכאון מהמעבר כל הזמן מזכירה את שמוץ הגננות הקודמות שהיא רוצה לראותן ורק לגן שלהם היא מוכנה ללכת ואם היא הולכת לגן החדש היא אומרת שהיא קטנה ורוצה להיכנס לקבוצה של אחותה הקטנה לפני כמה ימים אפילו התעוררה בבוקר וסיפרה שילדה בגן מרביצה לה מסרבת לאכול לא משתפת פעולה יותר בשאלות שנשאלת הפכה לסגורה יותר האם זה שלב שיחלוף או שיש מקום לחשש

הילה עונה:

שלום אינסה, את מתארת כאן שינוי במצב הרוח של הילדה ובהתנהלות שלה. מצד אחד זה יכול להצביע על קשיי הסתגלות וגעגועים למסגרת הקודמת ומצד שני יכולים להצביע על מצוקה אמיתית של הילדה. זה טבעי שזוכרת ומתגעגעת למסגרת ולגננות הקודמות, האם לפני המעבר לגן חדש עשית לה הכנה? האם מכירה ילדים נוספים בגן? כל אלו יכולים לעזור בתהליך ההסתגלות. גם ירידה בתאבון היא אופיינית . אני מציעה שבמקום לשאול את הילדה איך היה בגן- תתקשרי לגננת ובקשי לקבל דיווח. אלימות בין ילדים היא טבעית כל עוד נעשית בגבולות והילדה לא הופכת לקורבן קבוע. למה היא מבקשת להכנס לקבוצה של הקטנים? האם שם נמצאות הגננות שלה משנה שעברה? כדאי ללכת איתה לבקר את הגננות הקודמות כדי שתוכל ליצור את הרצף מהגןהישן לחדש.

לגבי ההתנהלות מול הילדה הקטנה- אפשר לנסות לייחד אותה "כי היא הגדולה" אם באמצעות משחק מיוחד או פריווילגיה בית.

בהצלחה, הילה.

מטיפול של סבתא למעון -איך נתמודד עם המעבר?

מטיפול של סבתא למעון -איך נתמודד עם המעבר?

היי,

הבת שלי בת שנה ושבעה חודשים היתה עד עכשיו עם מטפלת שגם הסבתא. סצנת הבכי קורעת הלב מתחילה עוד מהרגע שהרכב חונה ליד הגן. היא בוכה בצרחות רמות ולוקח מספר דקות עד שהרגעת. בהמלצת הגו הפרידה קצרה מאוד. אך מתחילת החודש היא פתחה חרדת נטישה מטורפת לא נותנת לי להעלם לה לשנייה מהעין אם בייביסיטר מגיעה והיא מבינה שאני הולכת היא מתחילת עם טירוף הבכי, היא רוצה רק אותי בלילה אפילו היא מוודא שאני זו שלידה במיטה .האם הזמן רק יכול לפתור את הסיטואציה???

הילה עונה:

טלי, את מתארת כאן סיטואציה קשה, בכי, צרחות ועם תחושה כזו אני מאמינה שקשה ללכת לעבודה כל בוקר. קודם כל חשוב שתביני שהתגובה הזו היא בהחלט מובנת בעיקר אם היא היתה רגילה להיות עם סבתא שלה. ניסית לדבר עם המטפלות בגן? איך היא מתנהלת במשך היום? האם היא מצליחה להרגיע את עצמה? תקופת ההסתגלות שונה מילד לילד ולכן קשה לצפות מתי תסתיים. את הפיצוי על הפרידה היא דורשת בבית בלילה . אני ממליצה לעבור בהדרגה את הכניסה לגן, אם לא איתך אז לפחות עם הסבתא- לשהות איתה קצת בגן, לאפשר לה להשתחרר ולחקור את הסביבה. להפרד לזמנים קצובים ולפחות בימים הראשונים לא להשאיר אותה יום מלא. ככל שתלמד להכיר את המסגרת ותחוש שם בטוחה היא תוכל להשתחרר מחרדת הנטישה. נסי מידי פעם להקדים ולראות איך היא מתנהלת בגן (בלי שתראה אותך) וכך תוכלי להבין האם ועד כמה היא מפעילה עלייך מניפולציות. עדיין חשוב לאפשר לה לבכות ולהתבטא כי הקושי איתו מתמודדת הוא מוב.

בהצלחה, הילה

מעבר דירה, אחות חדשה וגן חדש- איך נעזור לילד לעבור את המשבר?

מעבר דירה, אחות חדשה וגן חדש- איך נעזור לילד לעבור את המשבר?

אני אמא לינאי בן השנה ושמונה חודשים. בראשון לספטמבר הוא נכנס למסגרת גן בפעם הראשונה. בנוסף, יש לו אחות בת חודש וחצי ועברנו דירה לפני מספר ימים. מאז שהוא בגן וכנראה בגלל השינויים הרבים שהוא עובר הוא נראה מתוסכל, דכאוני, טעון, בכיין, תלותי.. ממש לא הילד השמח שלי. מלבדי המשפחה המורחבת רואה זאת וכל אחד ממליץ לי עצה שונה ומשונה.. מאוד קשה לי לראות אותו ככה.. וקשה לי גם להתמודד עם זה. אני מראה בטחון ומנסה לתת לו אהבה ולהכיל אותו עד כמה שאפשר. אני אציין שהנני מורה/ גננת במקצועי ובעקבות ההריון השני הפסקתי ועברתי לתחום אחר- רכזות וניהול בחינוך הבלתי פורמלי. כך, שהנני יודעת המון על הקושי בהסתגלות- אבל פתאום שזה הילד שלי אני ממש אובדת עצות. אני אשמח לתגובה מהירה.. תודה!

הילה עונה:
שלום קורין, זה באמת לא פשוט כשיש כל כך הרבה שינויים ומשברים בבת אחת. לכן ההתנהגות של ינאי היא מאוד מובנת ואפילו הייתי מצפה לה. יחד עם שינוי סביבת המגורים גם הרכב התא המשפחתי השתנה וינאי צריך ללמוד איך להתנהל ב"עולם החדש " שנוצר מול עיניו. אני ממליצה לפרק את הבעיה לגורמים ולטפל בכל חלק וחלק בנפרד:

לגבי הכניסה לגן - חשוב לבצע את הכניסה בהדרגה, להיות ערנית ומודעת לשינויים שחלים בינאי. תקשורת כנה ופתוחה עם הגננת על מנת לסייע לו בתהליך הקליטה, נסי לחלוק חויות ותחושות עם הגננת ולהתייעץ איתה איך תוכלו ביחד לקרב בין הבית לגן. גם חיזוק הקשרים החברתיים יכול לסייע, אם תזמינו חבר למשחק אחר הצהריים. אני יודעת שעם תינוקת קטנה ההתנהלות לא פשוטה אבל עדיין נסי אולי עם עזרה לעזור לו לרכוש חברים חדשים בגן.

לגבי השינויים בהרכב התא המשפחתי - לנסות לשלב אותו כמה שאפשר בטיפול בתינוקת: שיביא לך מוצץ, בקבוק, מגבונים וכל דבר שיוכל לסייע בהתאם לגילו. בנוסף, להשתדל לפחות פעם בשבוע לאפשר שמישהו אחר יטפל בתינוקת ואת תוכלי להיות פנויה כל כולך לינאי, לשחק איתו, לטייל איתו בלי שיחשוש ש"תברחי לו " לטפל בתינוקת. פעם בשבוע בין שעה לשעתיים תבנו ותחזקו את הקשר שלכם.

לגבי מעבר הדירה וסידורי השינה - מבחינת ינאי כרגע הוא נמצא בחדר חדש, לבד ואמא, אבא והתינוקת ישנים ביחד בחדר אחר..איך לדעתך זה גורם לו להרגיש? אז, נכון שעכשיו את לא יכולה להכניס גם אותו לחדר שלכם אבל כן אפשר להכין את ינאי ולהסביר לו שזהו מצב זמני. (אני ממליצה בחום על לינה משותפת של אחים) כלומר, עוד מעט התינוקת תגדל ושניכם תשנו ביחד, החדר יהיה של שניכם. אפשר להתחיל בשידת ההחתלה והבגדים של התינוקת- לשים אותם בחדר עם ינאי, להרכיב את המיטה שלה כהכנה \"כאן היא עוד מעט תישן\" תבינו שזוהי תקופה לא קלה לינאי ולכן חשוב לעטוף אותו בהמון אהבה והבנה. יכול לעזור אם תוכלו לייחד אותו במשהו שיש רק לו \"כי הוא גדול\" משחק או פריווילגיה בבית.

המון בהצלחה. הילה.

מה עדיף - להיות גדולה בין קטנים או קטנה בין גדולים?

מה עדיף - להיות גדולה בין קטנים או קטנה בין גדולים?

היי הילה

הכנסתי את ביתי בת השנה וחודשיים לפעוטון/תינוקייה לפני 3 ימים, מקום זה מחולק בגדול ל-2 קבוצות (הנמצאות באותו מתחם) כ-14 תינוקות בני 8-11 חודשים ו-5 פעוטות בלבד בגיל של ביתי בני שנה וקצת. האם חלוקה זו יכולה להוות בעיה? האם רמת ההתפתחות שלה תתעכב בעקבות מספר התינוקות הקטנים בגן? שמעתי מהרבה חברות שהן מעדיפות להכניס את הילד בן השנה ו-3 חודשים למסגרת עם ילדים גדולים יותר בכדי שינסו לחקות את "הגדולים" ולהתקדם בהתפתחות.. יש לציין שביתי עומדת אך אינה התחילה ללכת אך מאוד מאוד וורבלית. המון תודה.

הילה עונה:

מאיה שלום,

קודם כל חשוב לדעת כמה מטפלות יש על כל הקבוצה? לפי מה שאת אומרת יש 19 ילדים בגילאי 8 חודשים ועד שנה וחצי באותו המתחם, נכון?

אם בתך עדיין לא הולכת לא הייתי ממליצה להכניס אותה לקבוצה של פעוטות "הולכים", החשש הוא שלא "ידרסו" אותה שם, מה יקרה כשילד אחר ייקח לה את הצעצוע וילך ממנה? איך היא תגיב? איך היא תרגיש?

לגבי עיכוב התפתחותי, אני לא מאמינה שהגורם המשפיע יהיה גיל הילדים סביבה. השאלה היא מה עושים איתה במהלך היום. אם את אומרת שיש תת קבוצה של 5 ילדים שנמצאים פחות או יותר בגיל ובטווח ההתפתחות שלה ,יש למטפלת הזדמנות להרחיב את ההעשרה שלהם וליצור למידה שמתאימה לשלב ההתפתחותי שלהם. העובדה כי בתך ורבלית יכולה להועיל כאשר תוכל להביע את רצונה וליצור קשר חברתי-רגשי עם שאר הילדים בקבוצה- זו הזדמנות ללמוד דקלומים קצרים, שירים, יחד עם המון חיזוקים והקניית הרגלים של ישיבה במפגש, יצירה משותפת ועוד.

לגבי תת הקבוצה של הצעירים יותר- מהם היא תוכל לקבל את הרגישות והסבלנות לקטנים ממנה, תהיינה יותר הזדמנויות למשחק חופשי - שמפתח את המוח והצירתיות של הילדים. לא נדבר על החום והאהבה שבאופן טבעי מרעיפים ,תהיה לה הזדמנות להינות מיחס צמוד יותר של מטפלות:ילדים.

בהצלחה, הילה.

לצייר על הקירות..מה זה אומר?

לצייר על הקירות..מה זה אומר?

היי הילה,

שמי מאיה ויש לי ילדה בת 3 וחצי היום החליטה שהיא מציירת ממש בגדול על כל הקיר הייתי רוצה לדעת מה זה אומר?? אני חייבת לציין שעברנו לקנדה לפני שנה בדיוק ונראה לי שהיא כן כבר מסודרת מבחינת הגן אני רואה שטוב לה וכיף בגן ובבית בסדר גמור אבל אני לא מבינה את המעשה אני אשמח אם יש לך תבונה בשבילי

הילה עונה:

היי מאיה, אני הייתי בודקת כמה כיוונים- קודם כל, האם בגן יש עמדה לציור על קיר? יש מקומות שמאפשרים באזור מיועד (לרוב לוח מחיק או צבע קיר מיוחד שניתן למחוק את הציור אח"כ) היות וזה אכן עובד על חיזוק חגורת כתפיים ועידוד האוריינטציה כלפי מעלה (הזדקפות). אם זה כך- היא כנראה ממשיכה את העשיה מהגן.

כיוון אחר, האם קורה משהו חדש בגן או בבית? ארוע קיצוני כלשהו שמשנה את השגרה? יכול להיות שמדובר בבדיקת גבולות, האם נעשה ניסיון שלה בעבר לצייר על הקיר? מה היתה התגובה שלך? האם יש "כלל" ברור בבית שלא מציירים על הקיר? חוץ מהתקרית הזו, האם יש עוד מקומות בהתנהלות איתה שבה היא בודקת גבולות?

כדי לאפשר את החקירה הטבעית של הילדה ובמקביל לעמוד בכללים המקובלים בבית אפשר להציע אלטרנטיבה -לתחום אזור מאוד ספציפי ולהסביר שזה המקום שבו מותר לצייר בו (יכול להיות על הקיר או על שולחן בחדר) במקביל, לעודד עצמאות ולתת חיזוקים חיוביים -לעודד ולהדגיש התנהגות טובה ולתת פחות דגש על התנהגות שלא מעוניינים שתמשיך.

בבית ובגן

בבית ובגן

שאלו את הילה:

שלום הילה, יש לי ילדה עוד חודש בת שנתיים והיא איתי בבית משנולדה,רציתי לדעת אם כדאי להכניס אותה למעון או שתשאר איתי עד גיל 3 בבית?מה באמת יותר טוב לילדה?להיות עם אמא ולקבל חינוך של אמא או ללכת למעון ושם היא תתפתח טוב יותר?אני קצת חוששת להסתגלות שלה

הילה עונה:

העלית כאן שני נושאים, אחד- מה יותר טוב? חינוך בבית או במסגרת?

לכל מסגרת יש יתרונות וחסרונות, מצד אחד אין כמו החום והאהבה של אמא ומצד שני- בגן יש העשרה וחברה

בעיני, זה תלוי בהחלטה של ההורים. יש שיקולים כלכליים, רגשיים והתפתחותיים שבאים בחשבון כשמכניסים ילד למסגרת וצריך לקחת את כולם בחשבון. אבל, זה לא אומר שאם הילדה נשארת בבית, אז יש סיכוי לעיכוב כזה או אחר. כל עוד היא נחשפת לגירויים וחוויות שמתאימות לשלב ההתפתחותי שלה- אין כל מניעה שתישאר בבית. אפשר לשלב חוג בוקר או מפגשים עם ילדים נוספים בגינה הציבורית, חשיפה למרקמים וחומרי יצירה שונים, בישול בבית יכול מאוד לקדם ולפתח קוגנטיבית ורגשית, כשמשלבים שירי ילדים, סיפורים והעשרה שפתית. גן/מסגרת יש אלמנט נוסף של כללים, סדר יום ופיתוח יכולת לדחיית סיפוקים אבל זה גם משהו שניתן לפתח בבית (דורש הרבה עבודה מצד ההורים והתמדה).

לגבי הנושא השני- קשיי הסתגלות.

נכון, כל שינוי או מעבר הוא משבר שדורש תקופת הסתגלות. אבל, יחד עם זאת, לכל אורך החיים אנו חווים מעברים וילדים הם יצורים סתגלנים. אם מקיימים תהליך כניסה הדרגתי ונכון שבו אנחנו קשובים לצרכים של הילד- אפשר לעבור את תקופת ההסתגלות עם פחות קשיים. אני לא אומרת שזה תהליך פשוט וקל- כל ילד חווה אותו בדרך אחרת וכמעט תמיד הוא מלווה בכי, שמבטא את הקושי ולכן יש לקבל אותו כמו שהוא

 

רוצות את אמא כל היום

רוצות את אמא כל היום

היי הילה .. יש לי תאומות בנות שנה וחודשיים אחת מהן לא עוזבת אותי ולא את אבא שלה לשניה אחת היא רק רואה אחד מאיתנו קם גם אם זה למטבח היא בוכה ..היא יכולה לבכות כך גם יום שלם אני ממש מתוסכלת ניסיתי הרבה דרכים כלום לא עוזר לא שיטת "הקוקו" ולא לשיר ולמחוא כפיים וכו ... יש להן צעצועים היא עסוקה בהן לרגע אחד לא ראתה אותי בקרבתה שוב בכי ... מה שזה אומר שבמהלך היום אני ממש לא יכולה לעשות כלום מצד שני אני חייבת לעשות כי הן איתי בבית ולא במסגרת .. אז יש להכין להן אוכל וכל מה שהן צריכות .. יש לי סבלנות אבל היא אובדת עם הזמן לא יודעת כיצד לנהוג כבר מתסכל אותי אולי אני לא בסדר מה עושים אשמח את עזרתך תודה :)

הילה עונה:

שלום נטלי,

אם הבנתי נכון עם שתי הבנות עולה הקושי בפרידה ובנוסף נוצרה "תלות" בקשר עין וביחס לאורך כל היום, כן?אם כך, אני מציעה להתחיל לחשוף את הבנות לאנשים נוספים מעבר למעגל המשפחתי. יציאה לפארק, לגן השעשועים, לפעילות בוקר במרכז חוגים באזור שלך וכדומה. איך הן מגיבות במגרש המשחקים? האם גם שם הן זקוקות לקשר עין תמידי?

בנוסף, נסי ליזום הזדמנויות בסדר יום לפעילות משותפת ביחד. כמו למשל משחק משותף על השטיח, גלגולים והמון מגע, אפשר לתת לדגש על מגע עמוק: שפשופים, טפיחות, מעיכות. נסי ליצור מצבים של התמודדות עם שינוי דרך משחק- יצירת "מבוך" משמיכות וכריות בבית, לאתגר אותן למצוא דרכי יציאה או מעבר מעל/מתחת מסביב למכשול. לעשות מזה צחוק ומשחק -מה שאנחנו משדרים ככה הן יחוו את התהליך

ככל שהפעילות תחזור לאורך השבוע ותהיה קבועה בסדר היום כך תוכלי לראות יותר הזדמנויות לשחרור מצד הבנות

בהצלחה,

הילה

 

המלצות ושאלות

חייגו אליי

050-2000-245

כתבו לי

hilakids@gmail.com

לבלוג שלי

לבלוג - לחץ כאן